מצוקת כוח האדם בתחום בריאות הנפש מובילה להצעות חדשות ביחס לדרכים להתגבר על הקושי. בין השאר, כחלק ממגמה עולמית, הנטייה היא להעביר ככל שניתן טיפול פסיכיאטרי לקהילה. תכנית שנשקלת בימים אלה במשרד הבריאות עוסקת בהתמחות בפסיכיאטריה, כך שהמתמחים יעברו התמחות בקופות החולים ובסיומה יחלו לעבוד במרפאות הקהילה.
עוד בעניין דומה
ד"ר שמואל הירשמן, יו"ר פורום מנהלי בתי החולים הפסיכיאטריים ויו"ר ועדת הבחינות להתמחות בפסיכיאטריה מטעם המועצה המדעית של הר"י, אמר לדוקטורס אונלי כי עקרונית מדובר ברעיון טוב אך חייבים להקפיד שההכשרה תהיה ראויה. "גם בפסיכיאטריה – האיכות חייבת להיות לפני הכל. במועצה המדעית סבורים שכמו שברפואת משפחה חלק גדול מהלימודים נעשה בבתי החולים, קל וחומר שזה צריך לקרות בפסיכיאטריה".
לדבר ד"ר הירשמן, "חשוב שהמתמחה בפסיכיאטריה ייחשף למסה קריטית של מומחים שמהם ילמד. היום, הטיפולים המתקדמים בפסיכיאטריה נמצאים במרכזים לבריאות הנפש ובבתי החולים והם כוללים בירורים אבחנתיים לעומק, כמו הדמיה מוחית, טיפולים ביולוגיים כמו קטמין, TMS, השתלת קוצב לעצב הואגוס, פסיכדליה ותרופות בניטור".
הכשרת פסיכיאטרים חייבת לכלול חשיפה למגוון מומחים בתחומי התמקצעות ספציפיים כמו: טראומה, דיכאון, פסיכוזה, פסיכוגריאטריה, הפרעות אכילה וכו׳. המתמחה חייב להיחשף לפסיכופתולוגיות הקשות, מסביר ד"ר הירשמן. "אי אפשר לקחת אחריות על טיפולים מסובכים במרפאה לבד בלי להיות מיומן בהם ולכן, מתמחים צריכים להיחשף לכל הספקטרום של הפסיכיאטריה כדי להיות מספיק מיומנים וזה, לטעמנו, לא יכול לקרות בהתמחות שרובה נעשית בקהילה".
ד"ר הירשמן מציין כי מדובר בעניין עקרוני: "ההכשרה צריכה לכסות את המצבים היותר מורכבים, אלה שמטופלים במרכזים לבריאות הנפש. גם היום, כל פסיכיאטר עובד שנה במרפאה כחלק מההכשרה, אבל זה רק שנה מתוך 4.5 שנים. קודם כל עובדים במרכזים שבהם מטפלים במקרים היותר מורכבים ולא הפוך.
"יש צורך בהכשרה שתכלול עושר של מחלקות מומחים ותחומי התמחות שאין רואים במרפאה וזה מאוד משמעותי ועקרוני בעינינו. חשוב לנו שמתמחים יתמחו במקום שבו יש מרכז כובד קריטי של מומחים. אם מדובר במרפאה בקהילה, כמות החשיפה היומיומית לפסיכיאטרים מלמדים תהיה בהגדרה מצומצמת לעומת הנעשה היום".
ד"ר הירשמן מבקש להדגיש: "אין לנו בעיה שיגדילו את כמות המתמחים ולאחר מכן בסיום ההתמחות הם יעבדו בקהילה, בקופות, אך לא להפך. כל מי שעובד היום בקהילה הוכשר במרכזים ובבתי החולים ולא התקשה להשתלב בקהילה ולא בעבודת הצוות הקהילתית עם צוותים שרובם אינם רופאים, אולם אני לא רואה מסלול הפוך. גם ברפואת משפחה מהלך ההכשרה העיקרי הוא בבית חולים. המתמחה ברפואת המשפחה עושה בעצם רק שנה מתוך ארבע שנים במרפאה, כתפקיד מקביל לרופא משפחה. החלק הכי גדול בהתמחות היא בבית חולים.
"הכשרת פסיכיאטרים צריכה להכינם לעבוד בכל הפריסה - אשפוז, קהילה ושיקום. לכן, עיקר ההכשרה בפסיכיאטריה כמו אצל רופא המשפחה, חייבת להתקיים בבתי החולים עם התאמות עדכניות למרכיב הקהילה", הוא מסכם.