ועד איגוד רופאי המשפחה בהסתדרות הרפואית העביר קריאה לארבע קופות החולים ולשאר ארגוני הרופאים והאיגודים המדעיים האחרים בהר"י, לאמץ את החלטתו ל"קביעת גבולות בדבר אחריותו של רופא המשפחה ותפקידיו" וכן "לצמצם את ניגוד העניינים שבין המחויבות לבריאותו של המטופל לבין המחויבות לקופת החולים".
עוד בעניין דומה
בנייר העמדה שגיבש האיגוד צוין למשל שלא ניתן לחייב רופא משפחה לעסוק בתחומים שאינם תואמים את התמחותו והכשרתו או שאינם חלק מליבת העיסוק שלו הרופא משפחה. ביניהם: הצורך במתן אישורי כשירות שונים לפעולות רפואיות ואחרות שאינן מבוצעות ישירות בהשגחת רופא, או אימות נכונות הצהרותיו של אדם על מצבו הבריאותי, הפקת מסמכי הפניות או מעקב אחרי תוצאות בדיקות שהומלצו על ידי רופא או מטפל אחר בתוך אותה קופת חולים.
בין השאר מבקשים רופאי המשפחה לשחרר אותם ממתן אישור לפעילות בחדר כושר או במתן אישור בריאות לצורך הנפקת רשיון נהיגה. כן מבקשים רופאי המשפחה לשחרר אותם מהנפקת מרשמים או הנחיות לביצוע בדיקות וטיפולים שמעבירים אליהם רופאים אחרים באותה קופת חולים ובקשות אחרות, משום שזו ביורוקרטיה מיותרת הגוזלת מזמנם הנדרש לשם טיפול במטופליהם. פעולות ניירת אלו גם מגבירות את השחיקה בתחום המקצועי הזה.
באיגוד חברים כיום כ-5,000 רופאות ורופאים ועל פי נתוני האיגוד כ-97% מחולי הקורונה בישראל טופלו דווקא על ידם, במסגרת הקהילה ובמרפאות הקופות, כך שבממוצע כל רופא משפחה הוסיף 61 חולי קורונה למצב מטופליו בעת האחרונה.
יו"ר האיגוד, ד"ר מיכל שני, ציינה כי איגוד רופאי המשפחה מאמץ בכך את הגדרת מקצוע רפואת המשפחה שנקבעה לא מכבר על ידי איגוד רופאי המשפחה העולמי ואת תחומי ההכשרה, המיומנויות, הידע והעיסוקים כפי שהוגדרו גם על ידי האיגוד האירופאי. הצורך בכך נובע גם מהזדקנות האוכלוסיה והגידול הטבעי בה, העלייה במורכבות המחלות והטיפול בהן, הצפת המידע והרחבת הביקוש לשירותים שונים. אלה מגבירים את העומס על רופאי המשפחה ומכאן עולה הצורך להגדיר ביתר הדגשה את עקרונות העבודה ואת יסודות עיסוקם במערכת הרפואה הציבורית בישראל.
"העומס הגובר על הרופאים מחייב גם הצבת הגבולות כאשר המטרה היא לשפר את איכות הטיפול בחולים המגיעים לרופאי משפחה ולצמצם את ניגוד העניינים בין המחויבות לבריאותו של המטופל לבין המחויבות לקופת החולים", ציינה ד"ר שני.